1. בנזימן עוזי נגד 1. שר הבטחון בית המשפט העליון [11.5.97] לפני השופט ת' אור | |
בקשה עו"ד ש' ליבליך - בשם המערערים ה ח ל ט ה השופט ת' אור | |
" במילים אחרות, מנחם בגין יודע היטב כי שרון היה איתו, אבל הוא אינו רוצה להסתיר מאחורי גבו הרחב של המירמה המיוחסת לשרון בקטע זה מתייחסת להתנהגותו בעת היותו בתביעה שהגיש שרון בכתב הגנתם טוענים המבקשים שהאמור בקטע המצוטט לעיל הינו אמת. 2. במהלך הדיון בעקבות החלטת בתעודה זו הביע 3. המבקשים הגישו | |
בתחילת הדיון הוסכם בין הצדדים, שבמסגרת העתירה שבתיק זה תוכרע גם שאלת החיסיון של חלקי הפרוטוקולים הנכללים ברשימה המצומצמת על פי סעיף 4. על פי החלטה שניתנה ביום 27.2.97 המציאו המשיבים 1 ו2- (להלן: המשיבים ) את תגובתם, ככל שהיא מתייחסת לציטוטים אשר ברשימה המצומצמת. המשיבים מתנגדים לגילוי הרשימה המצומצמת מנימוקים המפורטים בתשובתם. עמדתו של מר שרון, הוא המשיב השלישי בבקשה, היא שיש לדחות את העתירה לגילוי המסמכים שברשימה המצומצמת. בקשתו החילופית היא, שאם ימצא 5. כאמור, בקשת המבקשים צומצמה לגילוי הרשימה המצומצמת. למעשה, מסתפקים הם בכך שהמשיבים יאשרו להם שהציטוטים שברשימה המצומצמת מהווים ציטוט נכון של הפרוטוקולים של הדיונים הנזכרים ברשימה. בתגובתם ציינו המשיבים, שחלק גדול של הציטוטים אינו מהימן, אם משום שלפי הפרוטוקולים המקוריים הדברים שבציטוטים לא נאמרו כלל; אם משום שהציטוט אינו משקף במדוייק את הנאמר בישיבה על פי הפרוטוקולים; אם משום שפלוני, אשר מייחסים לו אמירת דברים בישיבה מסויימת, לא נכח כלל בישיבה; ואם לבקשת המשיבים, קיימתי דיון במעמד באת כוח המדינה וגורמי ביטחון, בהעדר הצדדים האחרים ובאי כוחם. במהלך דיון זה עיינתי בציטוטים אשר ברשימה המצומצמת וכן בתדפיס של הציטוטים הרלוונטיים כפי שהם מופיעים במקור. לאחר הדיון והעיון, אוכל לומר שהצגת הדברים על ידי באת כוח המשיבים בתגובתה, ביחס לנכונות הציטוטים - מקובלת עלי. הואיל ואני מגיע למסקנה שיש לדחות את עתירת המבקשים, לא אפרט מה הליקויים אשר בכל אחד מהציטוטים. פירוט כזה יגלה את שלדעתי אין לחייב את המשיבים לגלות. אומר רק זאת, שאם הייתי נדרש לאשר את מידת נכונות הציטוטים שברשימה המצומצמת תוך השוואתם למקור, והיה עלי לגלות רק את מה שמתאים מילולית לנאמר במקור, מעט מזעיר מן הציטוטים ראוי היה לגילוי. 6. הפרוטוקולים הרלוונטיים הינם סטנוגרמות של דיוני פורום המטה הכללי בצה "ל, דיונים "הראיות שהעותרים מבקשים את גילויין הינן ציטוטים של דברים שנאמרו במסגרת ישיבות פורום המטה הכללי של צה"ל (שתועדו בסטנוגרמות של הדיונים הנ"ל), ואשר רובם ככולם נוגעים לדיונים שנערכו תוך כדי מלחמת שלום הגליל ובתקופה שקדמה לה. הדברים שנאמרו באותם דיונים, כפי שעולה מהציטוטים הרלוונטיים בסטנוגרמות החסויות, ואשר גילויים מתבקש בעתירה, נוגעים לעניינים אשר מטבעם ומהותם מחייבים סודיות. המדובר בהערכות צה"ל לקראת אפשרות של מלחמה במחבלים בלבנון, יעדים שונים של מלחמה אפשרית במחבלים, הערכות מודיעיניות וניתוחי מודיעין, מידע מודיעיני, תוכניות מבצעיות והנחות עבודה לתוכניות מבצעיות, שיטות ותוכניות לחימה ושיתופי פעולה עם צבאות וגורמים אחרים, תנועות של כוחות וצירי תנועה, הערכות שונות ודיון בהשלכות וכן: "זאת ועוד, האינטרס הציבורי בניהולן התקין של ישיבות ברמת המטה הכללי של צה"ל הוא גם אינטרס ראשון במעלה בהיבט של | |
ובאשר לאינטרס הציבורי החשוב, במובן סעיף "קיימת חשיבות ראשונה במעלה לניהולן התקין של ישיבות ברמת המטה הכללי של צה"ל. ניהול תקין מחייב דיון חופשי ופתוח בכל ההיבטים הרלוונטיים לנושא העומד לדיון, מבלי שגורם כלשהוא בדיון יחשוש וימנע ממסירת מידע או הערכה רלוונטית, שמא הדברים שיאמרו בו לא ישמרו בסוד ויגיעו לידי גורם שלא הוסמך לקבלו. אם לא תובטח סודיות הדיונים בפורומים הנ"ל, בפרט בכל הנוגע ליכולת למסור בדיונים ובישיבות הערכות מודיעיניות ומידע מודיעיני, פירוט יעדים אפשריים ודרכי השגתם, תוכניות מבצעיות וכדומה, קיים חשש ממשי לפגיעה באינטרס החשוב של ניהולן התקין של הישיבות והדיונים ... בענייננו המדובר בדיוני פורום המטה הכללי של צה"ל, דיונים ברמת המטה הכללי של צה"ל, פגישות בהשתתפות החשיבות של התבטאות חופשית בדיונים אלו מובנת מאליה. המדובר באינטרס בעל חשיבות עליונה, שבלעדיו לא ניתן להבטיח ליבון מלא של הנושאים שעל הפרק, על כל היבטיהם. ניהולן התקין של ישיבות ודיונים ברמת המטה הכללי הוא, איפוא, אינטרס ציבורי ובטחוני בעל חשיבות מרובה המצדיק אי גילוי". עמדת המשיבים כמצוטט לעיל מקובלת עלי. ברי בעיני, שקיימים גם אינטרס הקשור 7. המבקשים טוענים, שהציטוטים אשר ברשימה המצומצמת מדיוני המטה הכללי פורסמו בפירסומים בעיתונות, במחקרים ובספרות, אשר עסקו במלחמת לבנון. במצב דברים זה, גילוי פרוטוקולים של דיונים אלה, או אישור הציטוטים כמשקפים דברים שנאמרו באותם דיונים, אין בהם פגיעה כנטען על ידי המשיבים. עוד טוענים הם, שניתן לאחרים, ביניהם מר שרון, לעשות שימוש בפרוטוקולים הנדונים, ועל כן אין למנוע זאת מהם במסגרת ההליך המתקיים אשר לפירסומים שנעשו עד כה, אלה לא היו פרסומים רשמיים מטעם המדינה או צה"ל, ומעולם לא אושר ואומת שכל שנכלל בפירסומים השונים, או בחלק שלהם - ספרים, עבודות מחקר וכיוצא באלה - הינו אמת. כפי שמציינים המשיבים בצדק, אין דומה פירסום בהרצאה, ספר, מחקר או מאמר אשר אמיתותו לא הוכחה, לאישור רשמי מטעם המדינה כי הפירסום משקף דברים שנאמרו בישיבות פורום מטכ"ל. | |
זאת ועוד. אותם פירסומים אליהם מתייחסים המבקשים בעתירתם, ככל שהם מתיימרים לצטט דברים מפרוטוקולים כאמור או מתייחסים לאמור בהם, נעשו ללא היתר כדין, והמשיבים מפנים בעניין זה לסעיף הנה כי כן, עמדת המשיבים בעניין זה עקבית. כך היתה כל העת, וכך היא גם כיום. 8. גם אם קיים אינטרס שלא לגלות את הפרוטוקולים או חלקים מהם, טענת המבקשים היא שקיים צורך לגלותם - במובן הסיפא של סעיף 44(א) והסיפא של סעיף ראינו, שטענת המבקשים בהגנתם היא כי אמת דברו, כשפרסמו כי מנחם בגין ז"ל ידע היטב כי שרון רימה אותו. מוכן אני לצאת מהנחה שהציטוטים ברשימה המצומצמת או חלקם - אם היה מוכח שהם אמת - יכולים לסייע למבקשים בהגנתם. דברים שאמר מר שרון בעת הדיונים עם המטכ"ל, דברים שאמר מנחם בגין ז"ל, או דברים שנאמרו בנוכחות כל אחד מהם בתקופה הרלוונטית, יתכן והיה בהם לסייע לראיות אחרות או לחזקן בדבר מצב דעתם באותה תקופה. אך גם אם כך הוא, השאלה היא אם צורך זה של המבקשים לשם ניהול הגנתם גובר על האינטרס של אי גילוי הפרוטוקולים, מאותם טעמים שנזכרו לעיל. 9. מול האינטרס הציבורי של אי גילויים של הפרוטוקולים עומד עניינם של המבקשים, וכן האינטרס הציבורי, לאפשר קיומו של הליך משפטי הוגן, בו מתאפשר לכל צד הנוטל בו חלק להביא את מלוא ראיותיו. האיזון בין האינטרסים המתגוששים הוא שיקבע אם יעתר איזון זה יעשה על פי נסיבותיו הקונקרטיות של כל מקרה. במהלך מלאכת האיזון יבחנו חשיבותם וחוזקם של האינטרסים הנוגדים (ב"ש 1838/84 ליבני נ ' מדינת ישראל, פ"ד לח(737-739 ,726 (3). שקלתי את נסיבות המקרה כולן, והגעתי למסקנה שדין הבקשה להדחות. עיקר השיקולים אשר ביסוד החלטתי זו יפורטו להלן. ראשית: ההליך בו מתבקש הגילוי הינו הליך אזרחי. אין חולק שגם במסגרתו של הליך כזה יש תחולה להוראות סעיפים 44 במשפט אזרחי, בו אין המדינה צד, אין בידה בחירה כזו. | |
שנית, המבקשים לא פרשו בפני את יריעת הראיות שהוגשו או שיש באפשרותם להגיש לבית המשפט המחוזי להוכחת טענתם, טענת "אמת דברתי" שבפיהם. לכאורה, ניתנת הגנתם - אם היא מבוססת - להוכחה באמצעות ראיות אחרות. לא נטען בפני שלא קיימות ראיות כאלה, או כי בלעדי הפרוטוקולים נדונה הגנתם של המבקשים לכישלון. שקלתי מצידי את החשיבות שיכולה להיות לאותם קטעי פרוטוקולים מעטים שניתן לאשרם כציטוט אמת, ואת משקלם האפשרי במסגרת ההליך המתקיים שלישית: כשפורסמה הכתבה, סביר להניח שהמבקשים ידעו שפרוטוקולים של דיוני המטכ"ל הם סודיים. אלה לא היו בפניהם כדי שיהוו יסוד לאמור בכתבה, והם לא יכלו לצאת מהנחה שאלה יגולו להם. בנסיבות אלה, נחלשת טענתם בדבר נחיצותן של אותן ראיות סודיות כיסוד חיוני להגנתם. 10. על סמך כל האמור לעיל, ובהתחשב בכלל הנסיבות, דעתי היא שדין העתירה להדחות, וכך אני מחליט. בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות. יש להמציא העתק החלטה זו לבאי כוח הצדדים. ניתנה היום, ד' באייר התשנ"ז (11.5.97). |