ה ח ל ט ה

השופטת ט' שטרסברג-כהן

1. בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת מ. שידלובסקי-אור) החליט למנות מומחה בשלב של קדם משפט, קודם שהיו בפניו ראיות או חוות דעת של מומחים מטעם באי כוח הצדדים. על כך בקשת רשות הערעור שלפנינו.

2. לטענת המבקשת, על פי השיטה האדברסרית הנוהגת אצלנו, מוגבלת סמכותו של בית המשפט למנות מומחה שחוות דעתו תשמש ראיה כאשר התובע לא הביא ראיות מטעמו, באשר על ידי כך "יוצר" הוא ראיות עבור התביעה. עוד טוענים הם כי חוות הדעת היא מסמך מהותי שהיה על המשיבים לצרף לכתב התביעה.

דין שתי הטענות להידחות.

3. בית המשפט רשאי למנות מומחה לעניין שבמחלוקת בכל עת (תקנה 130 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד1984-). אין מניעה למנות מומחה כזה בשלב של קדם משפט ובדרך כלל אף רצוי לעשות כן. אין מניעה למנות מומחה בטרם המציאו הצדדים חוות דעת מטעמם ואין בכך כדי "ליצור" ראיות עבור התביעה שטרם הביאה כאלה. חוות דעת מומחה איננה מסמך מהותי אותו יש לצרף לכתבי הטענות. זהו חלק מהחומר הראייתי. המועד והאופן להגשת חוות דעת מומחה, נקבע בתקנות סדר הדין (עדות מומחים) התשט"ו1954-.

לפי תקנה 2 לתקנות אלה, תוגש חוות דעת לבית המשפט ותימסר לבעלי הדין היריבים לא יאוחר מ20- יום לפני היום שנקבע לשמיעת ראיות. מועד זה הוא בבחינת גזירה שאין לעמוד בה, כאשר לפי תקנה 3 תוגש חוות דעת נוגדת תוך 10 ימים מהיום שנמסרה לבעל דין חוות הדעת הראשונה וכל זאת בתוך 20 יום לפני המועד הקבוע להוכחות. לפיכך רק טבעי הוא שבית המשפט, על פי סמכותו, קובע סדר שונה בהתוותו את מהלך המשפט במסגרת קדם המשפט.

4. תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, תוקנה על ידי מחיקת תקנת משנה (ב) והותרת תקנת 130(א) על כנה. תקנה 130(ב) קבעה כי אם נתמנה מומחה על פי בקשת או בהסכמת כל בעלי הדין, לא יהיו הם רשאים להביא עדות נוספת של מומחה לעניין הנדון. מכאן נובע כי כאשר לא הייתה הסכמה למינוי, היה כל בעל דין רשאי להביא עדות נוספת של מומחה מטעמו.

5. האם יש בביטול תקנה 130(ב) ובהשארת תקנה 130(א) על כנה כדי לשנות את המצב המשפט הקודם? אינני סבורה כן. הזכות להביא מומחים כמו הזכות להביא ראיות בכלל, היא זכות יסוד ואין לשללה אלא בצורה מפורשת בחוק. כך נעשה בסעיף 6א(ב)(1) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה1975-. אין לשלול זכות זו על ידי תקנה, מה עוד שהתקנה אינה קובעת כך ואין להסיק זאת ממנה.