פ ס ק - ד י ן

הנשיא מ' שמגר

עתירה זו, עניינה תחולתן על מעצר לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, של הוראות חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982. פרקליטם המלומד של העותרים התייחס בהקשר זה במיוחד, לחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 9), התשמ"ח-1988.

העתירה התבססה בעיקרה על האמור בסעיף 2 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, הקובע כי סדר הדין הפלילי יהיה לפי החוק האמור מהתשמ"ב, זולת אם נקבע בחוק אחר או על פיו סדר דין שונה לעניין הנדון.

טענת פרקליטם המלומד של העותרים היא, כי סעיף 2 הוא בגדר הוראה כללית וגורפת החלה על כל הליך פלילי ואשר מבקשת לחבוק את סדרי הדין הפליליים ובכל בית משפט ובית דין. החריג המובא בסיפא לסעיף 2 מתייחס אך ורק לאותם הסדרים בחוק החרות או בתקנות שהותקנו מכוחו, אשר בהן מובא במפורש או משתמע הסדר חלופי או שונה מזה הקבוע בחוק מהתשמ"ב.

לצורך העניין שבפנינו ניתן לקבל פרשנותו של הפרקליט המלומד. דא עקא, לדעתנו יש בנושא אשר עליו סבה העתירה הסדר חקיקתי שונה המיוחד לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. החוק האמור מהתשט"ו מביא, בעיקר בחלק ה', פרק ראשון, סימן א', הוראות המיוחדות להליכים הדיוניים הטרום-משפטיים בפני רשויות הצבא ומפרט גם את הסמכויות בקשר למעצר לפני ההליכים המשפטיים ובקשר למעצר על ידי ערכאה שיפוטית צבאית. המבנה של הסמכויות הוא מיוחד לשיפוט הצבאי וניתן להוסיף כאן, כי ייחודן של ההוראות בעניין המעצר החלות במסגרת השיפוט הצבאי אינו דבר יוצא דופן מבחינת מבנהו הכללי של החוק הצבאי וייעודו. חוק השיפוט הצבאי נועד לשמש קודקס מקיף ומיוחד המגדיר את אלו הנתונים לשיפוט הצבאי, מפרט עבירות, מכונן בתי דין ומגדיר סמכויותיהן וקובע סדרי דין מפורטים.

אולם, אין אנו מתייחסים כאן לסוגיות או לעניינים אשר לא עלו בפנינו היום, שהרי עתירה זו סבה על עניין המעצר, ובנושא זה ניתן לומר לאור הוראותיו של חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, כי נקבעו בו סדרי דין שונים, כלשון סעיף 2 לחוק מהתשמ"ב.

המסקנה הכללית הנ"ל חלה גם על תיקון מס' 9 הנ"ל, היינו כל שאמרנו לעיל לגבי תחום המעצר לסוגיו, כולל גם את ההוראות שבתיקון מס' 9.

לאור האמור לעיל לא ראינו צורך לדון בפרטיה ונימוקיה של ההחלטה אשר בעקבותיה הוגשה עתירה זו. עניין זה, נתון לשיקול דעתן של הערכאות השיפוטיות הצבאיות ואינו צריך להיות מועבר בשבט הביקורת של ערכאה זו אשר אינה יושבת בעניין זה כערכאת ערעור על החלטתו של השופט או השופטים שהחליטו בעניין. ממילא לא התייחסנו גם לטענה של הפרקליט המלומד לפיה היו בפני השופט הצבאי שתי חלופות שיכול היה לבחור ביניהן, דהיינו גם זו שבסעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. גם עניין זה, כאמור לעיל, שיקולן של הרשויות השיפוטיות הצבאיות.