1. אבינועם מור חיים נגד 1. צבא ההגנה לישראל בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק [23.8.98, 24.2.98] לפני הנשיא א' ברק, השופטים מ' חשין, ד' דורנר | |
|
עתירה למתן צו על-תנאי עו"ד שלמה ציפורי - בשם העותרים 1 ו-2 פ ס ק - ד י ן השופטת ד' דורנר | |
|
בעתירה שבפנינו מבקשים הוריו של סמ"ר דביר מור-חיים ז"ל (להלן: העותרים) כי המשיבים יורו על הקמת תיאור האירוע 1. בתאריך 23.5.93, בשעה 20:53, יצא כוח צנחנים בפיקודו של סגן עזרא אשר ז"ל (להלן: סגן עזרא ז"ל) לביצוע מארב הכוח היה מורכב משני כוחות משנה: כוח עיקרי בפיקודו של סגן עזרא ז"ל וכוח קטן יותר בפיקודו של סג"מ אסף דנון (להלן: סג"מ אסף). הכוח כולו הגיע למקום שנקבע לביצוע המארב לאחר הליכה מאומצת בת ארבע שעות. מפקד הכוח, סגן עזרא ז"ל, מיקם את כוח אסף ולאחר מכן המשיך עם הכוח העיקרי שבפיקודו והתמקם איתו למארב. מסיבה לא ברורה, הנקודה בה מיקם סגן עזרא ז "ל את כוח אסף היתה שונה מהנקודה שסוכם עליה בתדריך עם מפקד הפלוגה ובתדריך בין מפקד הפלוגה למפקד הגדוד. בשעה 03:49 החליט סגן עזרא ז"ל על "קיפול" המארב בכדי שלא להישאר במקום לאחר הזריחה. הוא הודיע בקשר לסג"מ אסף להתכונן להתקפלות ולחבירה עימו וזה הודיע על כך לחיילים שבכוח שלו. כוח אסף נשאר להמתין לחבירתו של כוח עזרא ואילו כוח עזרא החל להתקדם לעברו של כוח אסף כשסגן עזרא ז"ל מוביל במרכז הכוח. סג"מ אסף זיהה את כוח עזרא זמן קצר לאחר תחילת תנועתו וכיוון את סגן עזרא ז"ל בקשר לכיוונו. בשלב מסויים זיהה סג"מ אסף כי כוח עזרא חלף על -פניו והוא כיוון את סגן עזרא ז"ל בקשר חזרה אליו. סגן עזרא ז"ל ביצע סיבוב פרסה והחל להתקדם חזרה לכיוון כוח אסף, הפעם מאחור. בשלב זה סבר סג"מ אסף, כי החבירה עם כוח עזרא הושלמה והיפנה את מבטו מהכוח, שהגיע עתה מאחור. כמוהו עשו גם חיילים נוספים ששכבו בסמוך אליו. כאשר ראשוני החיילים מכוח עזרא הגיעו למרחק 8-7 מטרים מכוח אסף, נפתחה עליהם אש על-ידי שני החיילים מכוח אסף ששכבו ופניהם לאחור - סמל אהוד חלמיש ז"ל וסמל יעקב גבאי ז"ל. לא ניתן לקבוע מי מהחיילים ירה ראשון. מיריות אלו נפגע סגן עזרא ז"ל שנמצא בראש הכוח המתקרב ונפל ארצה. בתגובה נפתחה אש מכיוון כוח עזרא, שחייליו היו בטוחים כי מדובר בהיתקלות עם מחבלים. לחילופי היריות הצטרפו אז שאר אנשי כוח אסף. חילופי הירי נמשכו בין 20 ל-30 שניות, ובמהלכם נזרקו גם רימונים. בשלב מסויים נשמעו צעקות של אחד הפצועים שגרמו להפסקת היריות מכל הצדדים. בשלב זה הבין סגן-מפקד כוח עזרא כי מדובר בהתקלות בין שני חלקי הכוח לבין עצמם והוא לקח פיקוד על האירוע וצעק לכל הצדדים לחדול מן הירי. מייד לאחר האירוע החלו החיילים במקום לבצע פעולות החייאה וניסו לטפל בפצועים כשהם מקבלים הוראות בקשר בנוגע לדרך הטיפול. תוך 45 דקות הגיע למקום צוות רפואי ראשון ובו רופא אחד וחובש. לאחר מכן, בשעה 05:11, הגיע צוות רפואי נוסף עם שני רופאים נוספים. מסוק יסעור נחת במקום בשעה 06:29 ופינה את הנפגעים. | |
|
2. האירוע הקצר גבה מחיר דמים נורא. כתוצאה מהירי של כוח אסף נהרג סגן עזרא ז"ל. וכתוצאה מהירי של כוח עזרא נהרגו סמ"ר דביר מור-חיים ז"ל, סמל יעקב גבאי ז"ל וסמל אהוד חלמיש ז"ל ונפצעו שלושה נוספים. חקירת האירוע והחלטות רשויות הצבא 3. עם היוודע דבר האירוע הורה 59. במקרה של מות חייל, אם יש סיבה להניח שמותו לא נגרם בקרב ולא כתוצאה ממחלה, או שמותו נגרם בעת ביצוע עבירה, או שהחייל מת 60. על אף האמור בסעיף 61. אם העלו ממצאי התחקיר או מסקנותיו חשד לרשלנות חמורה או חשד לביצוע עבירה פלילית, רשאים האלוף המתאים או [ההדגשה הוספה.] לראש צוות התחקיר מונה האלוף יורם יאיר, ראש אכ"א דאז ומפקד חטיבת הצנחנים בעבר. איתו בצוות מונו שני קצינים בכירים נוספים - אל"מ יצחק איתן (אייזנמן), מפקד בית-הספר לקצינים דאז, ואל"מ ניר גלילי, עוזר ראש חטיבת מבצעים דאז. אליהם נילוו, בשלבים שונים של התחקיר, גם גורמים מקצועיים במפקדת חילות השדה וכן קצין הבטיחות של פיקוד הצפון. צוות התחקיר תיחקר את חיילי הכוח שנותרו בחיים, וכן את מפקד הפלוגה, קצין המבצעים של הגדוד, סגן-מפקד ומפקד הגדוד, מפקד החטיבה וכן גורמים נוספים במפקדת חילות השדה. הצוות אף יצא לבקר בזירת האירוע. דו"ח סיכום ראשוני של התחקיר הושלם תוך שבוע מיום האירוע, בתאריך 1.6.93. מאוחר יותר הושלם דו"ח סיכום, שהינו הדו"ח המפורט והמלא שהכין הצוות. | |
|
4. בדו"חות נכתב כי למרות המאמצים צוות התחקיר הצביע על מספר ליקויים שהתגלו באירוע: הנקודה שנבחרה להתמקמות כוח אסף לא היתה אותה נקודה שסוכם עליה בתדרוך בין מפקד הגדוד למפקד הפלוגה ואחר-כך בין מפקד הפלוגה לסגן עזרא ז"ל; לא נשמר קשר עין בין הכוח המשני לכוח העיקרי בזמן המארב; בתהליך החבירה התקדם כוח עזרא לעבר כוח אסף ללא יצירת קשר עין עם כוח אסף, וסגן עזרא ז"ל לא עידכן את החיילים בכוח שלו לגבי מיקומו של כוח אסף ביחס אליהם; סג"מ אסף לא מיקם עצמו בכיוון ההגעה של הכוח המגיע; החיילים מכוח אסף, שפתחו ראשונים באש, לא הקפידו על נוהל עצירת חשוד. כמו כן נקבע כי שלב החבירה לא נתפס כשלב בעייתי המצריך תשומת לב מיוחדת, וזאת הן בשלב ההכנות למארב והן בזמן המארב עצמו. יחד עם זאת נקבע כי נוהל הקרב לקראת המארב בוצע במלואו וכי לא היו גילויי רשלנות והזנחה בשלב ההכנות למארב או במהלך ביצועו. בפרק הלקחים והמסקנות של דו"חות התחקיר הוצע למסד הנחיות הנוגעות לשלב החבירה במארבים, תוך מתן דגש על אימות קשר, ראיה ושמיעה בין הכוחות. הוצע למסד הנחיות הנוגעות לנוהלי פתיחה באש ולנוהל עצירת חשוד בזמן תעסוקה מבצעית בכלל, ובזמן מארבים בפרט. כמו כן ניתנו על-ידי הצוות הנחיות הנוגעות לכתיבת חומר הדרכה, לתירגולות ולאימונים, וללימוד האירוע במסגרות ההדרכה השונות. הן בדו"ח הראשוני והן בדו"ח המסכם לא הומלץ לפתוח בחקירה פלילית או בהליך משמעתי כנגד מי מהמעורבים באירוע. 5. עם קבלת הדו"ח הראשוני אצל במקביל לפעולות יישום מסקנות התחקיר המבצעי ביחידות צה"ל, בחן המגעים בין העותרים ורשויות הצבא | |
|
6. למחרת היום בו הוגש דו"ח הסיכום הראשוני, ביקר האלוף יאיר בביתם של העותרים והציג בפניהם את הדו"ח, אך לא הותיר עותק ממנו בידיהם. עותק זה הגיע לידיהם רק לאחר שהגישו בקשה רשמית לרשויות הצבא. לאחר שהעותרים קיבלו את עותק דו"ח הסיכום הראשוני, ביקשו הם לעיין גם בדו"ח הסיכום המלא שהוציא צוות התחקיר. כמו כן ביקשו העותרים מרשויות הצבא כי יינתן להם לעיין בחומר הגלם שנאסף על-ידי צוות התחקיר, הכולל גם את עדויות החיילים והמפקדים שהשתתפו בתחקיר. לאחר מגעים שנמשכו על-פני זמן רב, נאות 7. לאחר שעיינו גם בדו"ח הסיכום המלא, פנו העותרים אל בעקבות מכתבך פניתי לראש אכ"א, מי שעמד בראש הצוות שערך את התחקיר בנדון, על מנת לקבל התייחסותו לטענותיך. בהתייחסותו ציין ראש אכ"א כי תחקיר מבצעי נועד מעצם טיבו להפיק לקחים. גם בפעולות המבצעיות המוצלחות ביותר, תחקיר שיערך יגלה ליקויים... תחקיר ממצה אכן מגלה בדרך כלל טעויות בשיקול דעת וליקויים. גם במקרה שבפנינו נתגלו תקלות במישור המקצועי שהינן בבחינת "חוכמה שלאחר המעשה", אולם לא נתגלו התרשלויות, כאלה שבגינן ניתן להפנות אצבע מאשימה כדבריך כלפי הגורמים הפיקודיים (מ"פ, מג "ד, מח"ט). בהמשך המכתב פירט לאור ההסברים כפי שפורטו לעיל, אין אני מוצא לנכון לשנות ממסקנותי הקודמות, לפיהן נוכח העובדה כי לא ניתן להצביע על גורם כלשהו אשר התרשל התרשלות המצדיקה פתיחה בחקירה ועקב מותם של חלק מהחיילים המעורבים, דבר שלא מאפשר חקר האמת עד תומה, אין מקום להורות על פתיחת חקירה פלילית, ודאי שלא להעמיד לדין מאן דהוא. כידוע לך נקיטת הליכים פיקודיים אינה בתחום סמכותי, מה גם שאינני רואה סיבה לנקיטת הליכים כאלה. [ההדגשה במקור.] 8. כחלוף שנה וחצי, בתאריך 21.4.96, לאחר מגעים של העותרים עם גורמים נוספים בצבא ומחוצה לו, שלח בא-כוחם של העותרים מכתב עיון | |
|
העתירה 9. במקורה היו לעתירה שני ראשים. בראש הראשון ביקשו העותרים כי המשיבים "ימציאו לידיהם את כל הראיות והממצאים שאסף [צוות התחקיר] ובכלל זה את העדויות וההקלטות". בראש השני של עתירתם ביקשו העותרים כי המשיבים יורו על "פתיחת חקירת נסיבות התרחשותו של האסון המבצעי שהתרחש בלבנון ביום 24 במאי 1993". בענין זה הדגישו העותרים כי אין הם מבקשים עוד כי תיפתח חקירה פלילית, וכי לדידם די בהקמת ועדת חקירה לפי סעיף 10. בפתח הדיון בעתירה, הוסכם כי העותרים היפנו לאלוף פרחי שאלות מפורטות, וזה הגיש להם את תשובותיו בתאריך 29.11.97. התשובות נסמכו על חומר הגלם של התחקיר, אשר כלל גם את תמליל העדויות שהוקלטו, וכן על שיחות ובירורים שקיים האלוף פרחי מיוזמתו, ולבקשת העותרים, עם גורמים שונים שהיו מעורבים באירוע ובתחקורו לאחר מכן. בתאריך 9.12.97 הוגשה לבית-המשפט הודעת העותרים לנוכח תשובות האלוף פרחי. וכך, בין השאר, נכתב בהודעה: לנוכח התרשמותם של העותרים כי אין בחומר שהועבר על-ידי המשיבים לידי האלוף ב. פרחי, הנחזה להיות כל חומר התחקיר המצוי בידי המשיבים, בכדי להבהיר את כל הטעון הבהרה בקשר עם מותו של דביר ז"ל, אין הם עומדים עוד על ... קבלת ממצאי התחקיר במלואם... העותרים עומדים על עתירתם העיקרית כי בית-משפט נכבד זה יורה למשיבים למנות [ההדגשה הוספה.] .11 העותרים צמצמו אם כן את עתירתם לראש השני לעתירה וכך היא עומדת להכרעתנו. | |
|
לעותרים שתי לחלופין נטען כי, אף אם לא קיימת חובה כזו מכוח הפקודות, הרי שלאור מגבלותיו של התחקיר המבצעי, ההחלטה להסתפק בו לצורך חקירת אירוע כה קשה, ולא להקים במקביל גם החובה להקים 12. סעיף סעיף מכאן, | |
|
13. אין מחלוקת כי פקודת המטכ"ל חלה בענייננו. כאמור, סעיף ...חייל, שמת או שנפצע כתוצאה [ההדגשה הוספה.] ואולם, העותרים טוענים כאמור כי בעניינו חל גם סעיף ג( ג. מינוי 1 ... 2. במקרים המפורטים להלן תהיה רשות ממנה חייבת למנות (א) בכל מקרה של פציעה שלא בקרב של חייל או של פציעת גדנ"עי תוך כדי עבודה או שירות בגדנ"ע בצבא ההגנה לישראל או של פציעת שוחר עקב לימודיו ... | |
|
12. על אף האמור בסעיפי משנה 1 ו-2 לעיל, רשאי [ההדגשות הוספו.] 14. מצירופן יחד של שתי ההוראות שצוטטו לעיל, עולה כי תכליתן הינה ליצור שני מסלולי חקירה שונים החלים בשני מצבים נפרדים: פקודת המטכ"ל חלה על אירועים שהתרחשו במהלך פעילות מבצעית, והיא מייעדת להם את אופן החקירה המותאם להם - התחקיר המבצעי. ואילו הוראת הפיקוד העליון חלה על אירועים שהתרחשו במהלך פעילות השיגרה של הצבא - לרבות פעולות אימונים - תוך שהיא מייעדת להם את שיטת החקירה של מסקנה זו ניתנת להילמד מסוג המצבים הנוספים המנויים בסעיף ג(2)(א) להוראת הפיקוד העליון: פציעת גדנ"עי תוך שירותו בצה"ל ופציעת שוחר עקב לימודיו. ניתן להסיקה גם מן המקרים הנוספים שבהם מוטלת בהוראת הפיקוד העליון חובת הקמה של 15. אכן, שני אופני החקירה השונים תואמים לייעודים שלשמם הוגדרו. קיים הבדל ניכר בין פעילות מבצעית לפעילות אחרת. אופי הפעילות ומערכת האילוצים והנסיבות הקיימים בעת פעילות מבצעית שונים במידה משמעותית מבעת פעילות שיגרתית. השוו ע/177/79 סגן אבי נ' ה 16. מכלל האמור לעיל עולה איפוא כי אין לקבל את פרשנות העותרים, לפיה הוראת הפיקוד העליון מטילה חובה להקים אמנם, כאמור, רשויות הצבא מוסמכות להחליט על חקירת פעילות מבצעית בדרך של הקמת מכל מקום, אף לשיטתם של העותרים, הרי שסעיף ג( | |
|
שיקול-דעת רשויות הצבא 17. אין גם לקבל את טענת העותרים כנגד סבירות החלטת רשויות הצבא שלא לחקור את האירוע על-ידי כעולה מעובדות המקרה, התחקיר בוצע ברמה הפיקודית הגבוהה ביותר. בראשו עמד אלוף, שהיה בעבר מפקד חטיבת הצנחנים - החטיבה שבמסגרתה התרחש האירוע - והשתתפו בו שני קצינים בכירים נוספים בדרגת אלוף משנה. צוות התחקיר לא הוגבל בזמן או בהיקף הבדיקה. לפי הנתונים שהובאו בפנינו לא ניתן להצביע על התרשלות בביצוע התחקיר או על חלקיות הבדיקה. נהפוך הוא, מן הנתונים שהובאו בפנינו עולה תמונה ברורה של ניסיון כן ורציני לברר את מירב העובדות ולהפיק את הלקחים הנדרשים. אנשי צוות התחקיר תחקרו את כל המעורבים באירוע עד לדרגת מפקדת החטיבה ומפקדת חילות השדה, וביקרו בזירת האירוע. נערכו תצלומי אוויר ותרשימים סכימתיים של האירוע ונבדקו נהלים ופקודות ברמה מפורטת. גם מן ההמלצות והלקחים של התחקיר המבצעי עולה כי הוא לא נעשה במטרה להתרכז באספקט צר זה או אחר של האירוע, אלא התייחס לכל ההיבטים של האירוע. כך, למשל, ניתנו המלצות הנוגעות לנוהל ביצוע המארב, להוראות פתיחה באש, לאימונים לקראת יציאה למארב, לעדכון אוגדני נהלים, ולניהול אוגדני תחקירים. וכן בנוגע לליקויים שנתגלו במהלך הבדיקה ושאינם קשורים בהכרח לאירוע, כגון: ליקויים בניהול יומן מבצעים בפלוגה ובביצוע תורנות קציני חמ"ל. תוצאות התחקיר קיבלו התייחסות מירבית, כך, למשל, מייד לאחר הגשת הדו"ח הראשוני, נערך מפגש בהשתתפות 18. לא זו אף זו, בעקבות פניותיהם של העותרים נבחן התחקיר שוב על-ידי מספר גורמים, שחיוו את דעתם עליו, ואף הוסיפו בירורים משלהם להשלמת התמונה. כאמור, התחקיר נבחן בפעם הראשונה על-ידי בהתחשב בהיקף וביסודיות התחקיר המבצעי שנערך, אין לומר איפוא כי ההימנעות מלהקים במקביל גם 19. במיוחד נכונים הדברים היום, לאחר שחלפו למעלה מחמש שנים מיום האירוע, ובעקבות הבירורים הנוספים ותשובותיו של האלוף פרחי. קשה להניח כי ניתן יהיה למצוא כיום ממצאים נוספים משמעותיים אשר טרם התבררו ושמצדיקים הקמת אמנם, יתכנו מקרים בהם סיום | |
|
20. העותרים הפקידו בידי צה"ל את היקר להם מכל - את בנם - והוא לא שב. עומדת להם זכות מוסרית ומשפטית לדרוש כי מותו ייחקר בצורה ממצה ומקיפה. זכות זו נובעת מן האחריות של צה"ל לשלום חייליו. עומדת לעותרים גם הזכות לקבל את הפרטים המצויים בידי צה"ל, ככל שהדבר ניתן במסגרת מגבלות ביטחון שדה, אודות קורות בנם בשעותיו האחרונות. בעניינים אלה, באים הם לרשויות הצבא לא בחסד כי אם בזכות. יש להצר על-כך אם מאן דהוא ברשויות הצבא לא ראה כך את פני הדברים. יש להצר על כך שחלק מהמידע שהיה מצוי ברשות הצבא, ושהצבא היה נכון בסופו של דבר להראותו לעותרים, לא הגיע לידיהם אלא לאחר פניות רבות מצידם. יתכן כי לו היה חומר זה מגיע לעותרים מלכתחילה, לא היה מתעורר אצלם החשד בדבר חקירה בלתי-ראויה, ועתירה זו היתה נמנעת. אך מזכויות אלה לא נובעת זכותם של העותרים לקבל את הסעד אותו הם מבקשים בעתירה זו. השתכנענו כי בנוסף לתחקיר המבצעי המקיף שנערך, לא קמה חובה להקים הנשיא א' ברק אני מסכים. | |
|
השופט מ' חשין אני מסכים. הוחלט כאמור ניתן היום, א' באלול תשנ"ח (23.8.98). |