"לא לגיטימי, לדעתי, שבית משפט מקבל החלטה כזו לפני המחוקק. תפקידו של בית המשפט הוא לשמש מנגנון בקרה על הרשות המבצעת והמחוקקת, לא לפעול במקומן". כך מסביר ד"ר גידי ספיר, מומחה למשפט חוקתי מאוניברסיטת בר-אילן, את פסיקת בג"ץ שהכיר בגיורי "קפיצה" - גיורים הנערכים בחלקם בחו"ל - לצורך התאזרחות מכוח חוק השבות.

לדברי ספיר, "אי אפשר לקחת מהמחוקק את החובה שלו להחליט, אבל אפשר לכופף לו את הראש. בית המשפט לא אימץ את עמדת השופט יעקב טירקל, לפיה עד שלא יוחלט מהו גיור רלוונטי - אף גיור לא יחשב מספיק לצורכי חוק השבות. בכך קבע למעשה בית המשפט את הכיוון, וכל עוד אין החלטה של המחוקק בעניין - זה יהיה הכיוון. למעשה בית המשפט מרוקן מתוכן את משמעות בית המחוקקים וזה ימשיך עד לפרישה של אהרון ברק. הוא לא ישאיר אף שאלה שהוא עסק בה פתוחה".

משמעות הפסיקה, לדברי ספיר, היא שבפעם הראשונה בהיסטוריה של המחלוקות סביב נושא חוק השבות, בית המשפט קובע מי זכאי להנות ממנו במדינת ישראל. "עד היום כל ההחלטות של העליון היו החלטות שסויגו או צומצמו לשאלת חוק מרשם האוכלוסין בלבד, חוק שאין לו הרבה משמעויות והוא מהווה פריט רישום במרשם האוכלוסין", הסביר.

ספיר הוסיף: "אחרי הפסיקה הזו, נשארה למעשה רק שאלה אחת פתוחה בנושא הגיור בארץ, הנוגעת לשאלה מיהו גר. גם החלטה בעניין זה תתקבל בקרוב, ובעצם היא כבר התקבלה. בית המשפט לא היה צריך להחליט במקרה זה, אבל בפועל הוא עושה זאת בשיטת צעד אחר צעד על ידי התשת המדינה". 

מה באשר לדעות המיעוט?

"בחבר השופטים לא היה הפעם שופט דתי, שבדרך כלל תופס את המושב המסורתי. המינוי הזה שייך עכשיו לרובינשטיין, אבל הוא לא ישב בהרכב כי הוא היה יועץ המשפטי לממשלה והוא לא יכול היה לשבת בתיק. השופטים שהתנגדו לפסיקה לא יושבים על 'הכסא הדתי'. יעקב טירקל לא חובש כיפה. אדמונד לוי חובש כיפה, אבל אינו מייצג את הדתיים בבית המשפט, למרות ששניהם מעדיפים את הגישה האורתודוקסית", הסביר ספיר.

לדבריו, השופטת אילה פרוקצ'יה שונה מהשניים, אך "אין לחשוד שמניעיה הם דתיים, היות שהיא כבר פסקה בעבר פסיקה שערערה את קדושת השבת בירושלים. התנגדותה נובעת ממניעים אחרים. היא מבינה שחוק השבות זה כבר לא משחק, וכשאנחנו מתעסקים בגיורים שנותנים כרטיס כניסה אוטומטי למדינה - חייב להיות מנגנון פיקוח.

"למדינה יש סמכות להפעיל שיקול דעת ולהחליט איזה אמצעי פיקוח היא מפעילה על הקהילות השונות. המדינה החליטה ששהות בתוך הקהילה המגיירת היא סוג של אינדיקציה לרצינות המתגייר. לטעמי, פרוקצ'יה הייתה מעוניינת בפיקוח רציני יותר ואני מסוגל להבין את עמדתה. צריך לגבש קריטריונים ברורים כמו מה משך הזמן שצריך לעבור בתהליך הגיור ומהן הדרישות הטכניות והפרוצדורליות שיפקחו עליו", הוסיף ספיר.