המדינה נזהרת מהעמדה לדין בעבירה של אי מניעת פשע. הדעה הרווחת היא כי עבירה זו מטילה חובה גדולה מדי על האזרח הקטן: מחייבת אותו לכרות אוזן בקרנות רחוב, להבין את הנלחש ולדווח לרשויות האכיפה על כוונות עברייניות.

היישום המשפטי המשמעותי המוכר ביותר של עבירה זו הוא הרשעתה של מרגלית הר-שפי. הר-שפי, לפחות לדעתו של השופט מישאל חשין, יכלה להציל את ראש הממשלה יצחק רבין המנוח, אילו רק טרחה להרים טלפון למשטרה ולדווח על תוכניותיו של יגאל עמיר.

ואולם, באחרונה יש מי שמנסה לרתום את ההחלטה בעניין הר-שפי לטובת המלחמה בעבירות הכלכליות. כך, לפני כמה שבועות ביקש עו"ד יוסי מלול ממפלג ההונאה בתל אביב לפתוח בחקירה פלילית נגד פקיד בבנק טפחות, שלטענתו ידע על מעילה שבוצעה בבנק ולא דיווח עליה לרשויות.

המדובר במעילה שביצע שותפו לשעבר של מלול, עו"ד רונאל הלר. במשך 20 שנות עבודתו כעורך דין צבר הלר מוניטין בייצוג בתי חולים וחברות סלולריות בתיקי הוצאה לפועל. בנובמבר 2004 נעצר הלר בחשד שמעל בכספי לקוחות בסכום של 4 מיליון שקל, כדי לכסות, בין השאר, על חובותיו מהשוק האפור. הלר הודה בחקירתו שפתח עשרות חשבונות בבנקים שונים וקיבל אשראי, תוך שידע כי לא יהיה ביכולתו להשיב את הכספים.

מלול טוען כי הוא אחד הנפגעים ממעשי הלר. לטענתו, הלווה להלר כספים ונטל עמו אשראי אשר הוא נדרש כעת להשיב בעצמו עקב המעילה. מלול טוען בתלונה שהגיש כי פקיד הבנק בטפחות ידע על קיום המעילה מפיו של הלר עצמו, שהתוודה בפניו. ואולם, במקום לפנות מייד למשטרה, העדיף הפקיד לאפשר להלר להמשיך בפעולותיו כדי שישיב לבנק כספים שגנב ממנו.

לטענת מלול, מבחינה משפטית ניתן לתקוף את פעולת פקיד הבנק במישור האזרחי ובמישור הפלילי. במישור הפלילי מבקש מלול כי הפקיד יעמוד לדין בעבירה הנדירה של אי מניעת פשע. לטענתו, בידי הפקיד הצטברו פרטים "מדויקים וחד משמעיים" הנוגעים למעילה והוא לא עשה דבר למען הלקוחות.

מלול טוען נגד הפקיד כי "שתיקתו היא זו שאפשרה להלר לבצע עבירות מרמה נוספות". בתלונה נטען כי באמצעות העבירות הנוספות, לאחר הגילוי לפקיד, הוחזרה הגניבה לבנק טפחות, ואילו הקליינטים, שהלר היה הנאמן שלהם, לא קיבלו את הטיפול הראוי מהבנק.

גירסתו של מלול כי הפקיד ידע על המעילה נתמכת בהודאת הלר במשטרה. "שלחתי יד בכספים שהופקדו אצלי בנאמנות. באתי לבנק טפחות והודיתי בכך. אלו היו כספים של דירות שנמכרו, סברתי לתומי שמכספים שאצבור במשרד אוכל להזרים חזרה את כספי הנאמנות", אמר הלר בהודאתו.

עו"ד נסים מירום מפרקליטות תל אביב עמד לסיים את הכנת כתב האישום נגד הלר בנוגע לעבירות זיוף ומרמה. ואולם, מכיוון שמדובר בנאשם שהוא עורך דין, יועבר החומר לעיונו של פרקליט המדינה ערן שנדר, ורק לאחר מכן יועמד הלר לדין.

מהזווית האקדמית

המשפטנים חלוקים בשאלת השימוש בעבירה של אי מניעת פשע. לפי חוק העונשין (סעיף 262): "מי שידע כי פלוני זומם לעשות מעשה פשע ולא נקט כל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו, דינו מאסר שנתיים".

פרופ' רון שפירא מאוניברסיטת בר אילן: "לדעתי החוק מיותר וגם אינו קיים במרבית המדינות הדמוקרטיות. הרי לא כולנו גויסנו למשטרה. בכל מקרה, לפי פסק הדין של הר-שפי דרושה ידיעה ספציפית וברורה ולא דברים בעלמא או חשד".

השופט העליון (בדימוס) יעקב טירקל מסכים. לדעתו, מדובר במחווה מוסרית בלבד של אדם כלפי החברה, ותו לא. לדבריו, אי-הנחת מסעיף זה נובעת בין היתר מכך שאדם נדרש להלשין על מזימות חברו, בבחינת "אדם לאדם בלש".

פרופ' מרדכי קרמניצר מהאוניברסיטה העברית כתב על העבירה של אי מניעת פשע מאמר אותו פירסם בכתב העת "המשפט" של המכללה למינהל. קרמניצר סובר כי יש להגביל את תחולת העבירה לעבירות של פגיעה בחיים או סכנה לפגיעה בחיים. לדברי קרמניצר, יש להבחין בעניין זה בין אדם מן הרחוב (למשל הר שפי) לבין בעל תפקיד (למשל, הפקיד בבנק טפחות). לדעתו, ספק אם העבירה מאפשרת להעמיד לדין בעלי תפקידים.

לדברי עו"ד שלמה ניסים, העוסק בתחום צווארון-לבן: "מבחינת לשון הסעיף, העבירה יכולה לחול לגבי כל עבירת פשע שעונשה מעל שלוש שנות מאסר", אם כי לדעתו ראוי לשקול באיזה סוג של פשע להפעילה. עוד אמר ניסים כי אי מניעת פשע היא עבירה הצופה פני עתיד. "אם יבוא מישהו ויגיד לפקיד הבנק שמחר הוא יזייף חתימה, רק אז תעלה השאלה של יישום העבירה".

השאלה כאמור נמצאת כעת ברמה האקדמית ועו"ד מלול מנסה להעביר אותה למישור היישומי אלא שלא ברור בכלל כי במקרה הנוכחי היא תיבחן שכן גורמים המקורבים לחקירה הגדירו השבוע את טענות מלול "שטות גמורה". לאחר שבדקו את התלונה מצאו, לשיטתם, שאין בה ממש, והיא נובעת ממצוקת המתלונן שהיה שותף עסקי של הלר.

בבנק טפחות, מצדם, אומרים, ש"רק החשיפה של המעשים הללו על ידי פקידי הבנק היא שהביאה, בסופו של דבר, את הלר לחשוף את עצמו ואת דבר הגניבה. אלמלא הפקידים יתכן מאוד שהנושא לא היה נחשף עד היום הזה".