מזוז: סרבנות יכולה להיות תופעה חיובית ינון קדרי 25/05/04 ''יש לי הבנה לתופעה של צעירים הנאבקים על אמונות ודעות. לעצמה יכלה זו להיות לכאורה תופעה חיובית, המייצגת מעורבות ואכפתיות חברתית'' – את העמדה הזו לא הציג אחד מפעילי ''יש גבול'' או ''אומץ לסרב'', אלא היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. מזוז דיבר בפאנל שעסק בגבולות הציות לחוק, בכנס שמקיימת לשכת עורכי הדין באילת. בהמשך דבריו הוא סייג את עמדתו, כשהבהיר שהחוק בישראל אינו מכיר בפציפיזם או בסרבנות מצפון כעילה לפטור משירות צבאי, אך העניין נתון לשיקול דעתו של שר הביטחון. הפרקליט הצבאי הראשי, מנחם פינקלשטיין, חלק על עמדת היועץ המשפטי. הוא כינה את הסרבנות ''ניסיון למרי אזרחי'', וגילה שעד כה היו מאות סרבנים משירות מילואים לעומת בודדים מהשרות הסדיר. את הסרבנים ייצג בדיון ד''ר דוד אנוך. הוא הגן על הסרבנות באומרו שהתופעה של אי ציות מטעמים עקרוניים היא תופעה מפוארת וארוכת שנים, וכי ליועץ המשפטי ולפרקליט הצבאי הראשי אין ראיות לגבי הסכנה שבתופעה. עורך ביטאון ''נקודה'', אורי אליצור, הודיע שיסרב לפנות יישובים אם יורו לו לעשות כן. ''אפילו אם הרבנים היו מורים לי לעשות כך הייתי מסרב'', אמר. אנוך ואליצור הסכימו שאין לאסור בחוק סרבנות מצפונית. יו''ר לשכת עורכי הדין, עו''ד ד''ר שלמה כהן, תקף את עמדת הצבא כלפי הסרבנים לעומת היחס אל החרדים. ''האם זה סביר ששלטונות הצבא ינהגו בקשיחות רבה כלפי חלק מסרבני השירות כשהנושא של אפליה בגיוס חרדים טרם הוכרע?'', שאל. היועץ המשפטי נשאל כיצד ינהג אם יידרש לתופעה של סרבנות לפינוי יישובים, אך לא נתן תשובה החלטית. ''המשפט לא מסוגל לתת תשובות מוסריות לדילמות שאנו מתמודדים איתן. יש אי נוחות לכל מי שעוסק בסרבני המצפון לסוגיהם'', אמר. פרופסור רון שפירא, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, האשים את הסרבנים בכך ש''הם גם מסרבים וגם מבקשים שלא יענישו אותם''. שפירא גם יצא נגד טענת הסרבנים שהכיבוש הוא הגורם לסרבנותם, ואמר שאין ויכוח עם הפלשתינים על הכיבוש, אלא על קיום המדינה. ''יש לי הבנה לתופעה של צעירים הנאבקים על אמונות ודעות. לעצמה יכלה זו להיות לכאורה תופעה חיובית, המייצגת מעורבות ואכפתיות חברתית'' – את העמדה הזו לא הציג אחד מפעילי ''יש גבול'' או ''אומץ לסרב'', אלא היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. מזוז דיבר בפאנל שעסק בגבולות הציות לחוק, בכנס שמקיימת לשכת עורכי הדין באילת. בהמשך דבריו הוא סייג את עמדתו, כשהבהיר שהחוק בישראל אינו מכיר בפציפיזם או בסרבנות מצפון כעילה לפטור משירות צבאי, אך העניין נתון לשיקול דעתו של שר הביטחון. הפרקליט הצבאי הראשי, מנחם פינקלשטיין, חלק על עמדת היועץ המשפטי. הוא כינה את הסרבנות ''ניסיון למרי אזרחי'', וגילה שעד כה היו מאות סרבנים משירות מילואים לעומת בודדים מהשרות הסדיר. את הסרבנים ייצג בדיון ד''ר דוד אנוך. הוא הגן על הסרבנות באומרו שהתופעה של אי ציות מטעמים עקרוניים היא תופעה מפוארת וארוכת שנים, וכי ליועץ המשפטי ולפרקליט הצבאי הראשי אין ראיות לגבי הסכנה שבתופעה. עורך ביטאון ''נקודה'', אורי אליצור, הודיע שיסרב לפנות יישובים אם יורו לו לעשות כן. ''אפילו אם הרבנים היו מורים לי לעשות כך הייתי מסרב'', אמר. אנוך ואליצור הסכימו שאין לאסור בחוק סרבנות מצפונית. יו''ר לשכת עורכי הדין, עו''ד ד''ר שלמה כהן, תקף את עמדת הצבא כלפי הסרבנים לעומת היחס אל החרדים. ''האם זה סביר ששלטונות הצבא ינהגו בקשיחות רבה כלפי חלק מסרבני השירות כשהנושא של אפליה בגיוס חרדים טרם הוכרע?'', שאל. היועץ המשפטי נשאל כיצד ינהג אם יידרש לתופעה של סרבנות לפינוי יישובים, אך לא נתן תשובה החלטית. ''המשפט לא מסוגל לתת תשובות מוסריות לדילמות שאנו מתמודדים איתן. יש אי נוחות לכל מי שעוסק בסרבני המצפון לסוגיהם'', אמר. פרופסור רון שפירא, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, האשים את הסרבנים בכך ש''הם גם מסרבים וגם מבקשים שלא יענישו אותם''. שפירא גם יצא נגד טענת הסרבנים שהכיבוש הוא הגורם לסרבנותם, ואמר שאין ויכוח עם הפלשתינים על הכיבוש, אלא על קיום המדינה.