הגבלות סבירות

פרופ` רון שפירא, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן: "ההגבלות שעומדים להטיל על ואנונו, ככל הנראה מכוח תקנות ההגנה לשעת חירום ומכוח חוק הכניסה לישראל, עשויות להיות סבירות, אם יש בידי רשויות הביטחון מידע שמצדיק אותן.

"לפי הידוע מקלטת השמע שהוקלטה לפני חודש בכלא שקמה על ידי המלמ"ב והשב"כ, ואנונו אינו רואה במעשיו בגידה ולמעשה הוא אינו שולל עשייה בעתיד של מעשים דומים לאלה שבביצועם הורשע. הוא מתנגד לקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ומבקש להביא לכך שהכור הישראלי בדימונה יותקף `כמו שהרסו את הכור בעיראק`.

"מכאן, שהמוטיבציה שלו הופכת אותו למסוכן, אם אמנם יש ברשותו מידע שלא התיישן והמסוגל לגרום נזק באמצעות פרסומו. השאלה האם המידע שברשותו עדיין מסוגל לגרום נזק היא עניין למומחים ביטחוניים ואיני יודע מה התשובה לגביה. אם יוכח לבית המשפט כי מומחי הביטחון עונים על שאלה זאת בחיוב, איני רואה כל סיבה מדוע ההגבלות לא יאושרו".

רחוק מזכויות האדם

עו"ד יובל אלבשן, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית: "זה נכון שהרוח נושבת נגדו, אך בדיוק בשעות כאלה, כשדנים באדם שהוא לא אהוד, נבחן חוזקו של שלטון החוק. הרעיון בחברה מתוקנת, הוא שהפושע השפל יותר, ונניח שואנונו עונה על ההגדרה, אחרי שריצה את עונשו חוזר נקי וטהור ומוכן לפתוח דף חדש בחברה.

"חברה שלא משכילה להתגבר על רגשות הנקם שלה ולשמור על שלטון החוק לא יכולה להיקרא דמוקרטית. אם יש עניינים של ביטחון המדינה שכה גוברים הם צריכים לקבל ביטוי הכי צר שאפשר, בדמות המגבלות הכי מצומצמות. אחרת, המשמעות היא שמדינת ישראל לא באמת רוצה לשחרר אותו מהכלא.

"אם המגבלות יהיו דומות יותר ויותר לכלא, אנו הולכים להיות שלטון שהוא לא דמוקרטי ומאוד רחוק מזכויות האדם. המקרה הזה הוא רק עוד דוגמה להידרדרות בשמירה על זכויות אדם, שבאה לביטוי גם במעצרים מינהלים ובנושא זכות השתיקה".

מקרה מיוחד

עו"ד חיים משגב: באופן רגיל הייתי מתנגד למגבלות מהסוג הזה, אך כנראה שהמקרה הזה הוא מקרה מיוחד. אין אחד שמתנגד יותר ממני למעצר מינהלי. אני רואה בכך רעה חולה שאסור שתתקיים, אך בנסיבות מסוימות כנראה בלתי אפשרי להימנע מכך. אותו דבר בעניין של ואנונו: המגבלות הללו נראות לי חמורות מאוד.

"במדינה דמוקרטית אדם ריצה את עונשו ואין כל סיבה להגביל את חרותו לאחר מכן, אך כנראה המקרה הזה הוא מאוד מיוחד. כמי שמרצה בנושאים הללו של זכויות אדם וזכויות אזרח, הייתי מאוד מתקומם נגד מגבלת חירויות מהסוג הזה, כלפי אזרח שריצה את עונשו. לכאורה, זה נראה כלא סביר, כי האיש כבר מסר את מה שידע, אבל אין לי מספיק נתונים כדי לדעת מה השיקולים במקרה שלו. יש אומרים שהוא עדיין מסוכן. אין לי מספיק מידע כדי לדעת במה הוא יכול עדיין להוות סכנה".

שיפנה לבג"ץ

עו"ד רם כספי: "חונכתי בבית שדגל בעיקרון שבו ביטחון המדינה גובר על הכל, אפילו על זכויות הפרט. בעניין זה עלינו לסמוך על גורמי הביטחון המקצועיים ואם הם סבורים שחרף העובדה שואנונו ריצה את עונשו קיימת סכנה מוחשית לפגיעה נמשכת בביטחון המדינה, באחד מהנושאים הרגישים ביותר, כל מגבלה שתוטל עליו הינה סבירה בעיניי. ואם ואנונו חש שנגרם לו עוול שיעשה את דרכו לירושלים ויפנה לבג"ץ".

סיכון תקשורתי

עו"ד בני לוינבוק: "האיש ריצה את עונשו עד השנייה האחרונה. זאת אומרת שבשביל להטיל היום מגבלות, צריך להראות סיבה טובה. סיבה טובה יכולה להיות, רק אם הוא היום מהווה בפוטנציה סיכון, מעבר לסיכון "תקשורתי". ולי נראה, לכאורה, שאחרי 20 שנה האיש לא נראה סיכון מעבר לסיכון ה"תקשורתי".

"אלא אם יש משהו שאיני יודע. בכל אופן, סיכון "תקשורתי" אינו דבר שמצדיק את כל ההגבלות שרוצים להטיל עליו, כי סיכונים "תקשורתיים" כמוהו יש רבים, כולל בכנסת. שאלת המפתח היא אם יש סכנה ממשית ולא מדומה. זה שאולי לא נוח שיגיד כמה דברים, זה לא סיכון ממשי".

לא כענישה נוספת

פרופ` דפנה ברק-ארז, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת ת"א: "שאלת הטלת ההגבלות על ואנונו חייבת להיות מוכרעת בהתאם להערכות ונתונים מודיעיניים, לגבי הסכנה שאולי צפויה ממנו בעתיד. השאלה בלתי תלויה לחלוטין בעונש שהוא ריצה, במובן כפול: ראשית, אין מקום להטיל עליו הגבלות רק כענישה נוספת מעבר לעונש שהוטל עליו על ידי בית המשפט; שנית, העונש שהוטל בעבר אינו מונע הטלת הגבלות בעתיד, כשם שנעשה שימוש באמצעים מניעתיים אפילו לגבי אנשים שלא ריצו מאסר או עונש אחר.

"הדגש הוא על מניעה, ולא על נקמה. כמובן שההחלטות הביטחוניות בנושא, כפופות לביקורת שיפוטית. זאת כדי לבדוק אם אכן קיימות ראיות מספיקות או בסיס מספיק לשם הטלת האמצעים שנבחרו".