חלומם של רבים מהסטודנטים למשפטים הוא להצליח להשתלב במשרד עורכי דין מסחרי מוביל. הסיבות ברורות: המשרה יוקרתית וכוללת התחככות עם הגדולים והחזקים והשכר מכובד למדי. בהנחה שעורך הדין הצעיר יענה על הציפיות, הוא ימשיך להתקדם ממשרה למשרה, בתוך חדרים ממוזגים ובין אנשי החליפות ועסקות הענק - ולעולם לא יזכה לטפל בתיקים ה"שוליים" של אנשים שידם אינה משגת צרכים קיומיים ובסיסיים, על אחת כמה וכמה, שכר טרחת עורך דין.

את הסיטואציה הזו מבקשת דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, פרופ' יפה זילברשץ, למנוע. זילברשץ טוענת כי למרות הסיפוק מעצם שילובם של בוגרי הפקולטה במשרות יוקרתיות ומכובדות, החובה החלה על הפקולטה היא דווקא לחנך את הסטודנטים לסייע לאוכלוסיות חלשות לפני שהם משתלבים בחברות המסייעות רק לאוכלוסיות חזקות.

על בסיס אידאולוגיה זו, החליטו ראשי הפקולטה למשפטים בבר אילן, להציע לסטודנטים ליטול חלק בפעילות התנדבותית של תרומה לקהילה ולאוכלוסיות חלשות. אפשרות כזו קיימת למעשה בכל אחת מהפקולטות למשפטים בישראל, אלא שבבר אילן החליטו לקחת את העניין צעד אחד קדימה ובשנתיים האחרונות הפכה התוכנית מאפשרות בחירה לחלק אינטגרלי ומשמעותי מתוכנית לימודי החובה.

"אני לא רוצה להוציא מכאן עורכי דין אליטיסטיים וסטריליים שלא התנסו בעבודה עם החלשים בחברה. אני דורשת מהם להכניס את היד לבוץ ולהיות מעורבים", אומרת זילברשץ.

לדבריה, "הפקולטה רואה חובה בחינוך הסטודנטים לתרומה לחברה שבה הם חיים, ובראש ובראשונה היא מעמידה את הערך של מתן סיוע משפטי למי שידם אינה משגת שכירת שירותים משפטיים ונגישותם למשפט וצדק נמוכה".

התלמידים בפקולטה למשפטים בבר אילן נדרשים להצטרף לאחת מתוך שש התוכניות שמפעילה האוניברסיטה: "פרקטיקה וסיוע משפטי", "סיוע משפטי לנשים בענייני משפחה", "זכויות אדם לאנשים עם מוגבלויות", "סדנה במשפט פלילי" (שבמסגרתה צמודים הסטודנטים לעו"ד מהסנגוריה הציבורית), "גישור בקהילה" ו"פרקטיקה ומדיניות סביבתית" (העוסקת בתחום איכות הסביבה).

מרבית הסטודנטים משתתפים בתוכנית העוסקת בפרקטיקה וסיוע משפטי לנזקקים. במסגרת תוכנית זו משתלבים הסטודנטים במתנ"סים, בדרך כלל סמוך למקום מגוריהם, ומעניקים שירותים משפטיים לאנשים שפונים אליהם.

"מגוון הפניות לקבלת הסיוע רחב", מספרת ד"ר אביטל מרגלית, המרכזת האקדמית מטעם האוניברסיטה של תוכנית "פרקטיקה וסיוע משפטי". לתוכנית "מגיעים עובדים הטוענים לקיפוח זכויות במקומות עבודה, אנשים שמבקשים סיוע בהתגוננות בפני הליכי הוצאה לפועל שנפתחו נגדם, כאלה שהסתבכו בסכסוכי שכנים או שקופחו כצרכנים של אחת מהחברות הגדולות", מספרת מרגלית.

"רבות מהפניות נוגעות מטבע הדברים לזכויות סוציאליות בסיסיות כגון דמי אבטלה או אבטחת הכנסה דמי לידה. עבור אותם אנשים התמודדות עם ביטוח לאומי, עם כל הבירוקרטיה הכרוכה בכך, היא דבר בלתי אפשרי", מוסיפה מרגלית, "לבד הם לא היו מוצאים את הכוחות להתחיל ולפעול או במקרה הגרוע יותר הם היו מוצאים את עצמם בסבך הבירוקרטיה. פתאום הם מגלים שיש מי שמקשיב להם ומנסה לעזור להם. שיש מי שמתחיל להניע את הגלגלים. לשלוח מכתבים. זה המון עבורם".

אלא שגם עבור הסטודנטים שרק החלו את שנתם השלישית בפקולטה, מדובר במפגש עוצמתי. "יש כאן שתי זוויות", אומרת מרגלית "הראשונה נוגעת ליכולתו של הסטודנט לראות כיצד התיאוריה שהוא לומד בשיעורים העיוניים הופכת למציאות בשטח. פתאום דיני חוזים, ראיות, הוצאה לפועל ואפילו סדרי דין, מקבלים משמעות אמיתית. מעבר לכך זו הפעם הראשונה שבה הוא לומד על עוצמת המערכת מכלי ראשון עם כל התסכול המתלווה לכך.

"לראות אדם קשה יום שלא מכיר את החוק, מנסה להתמודד עם המערכת המשפטית או עם המערכת הבירוקרטית זה לא דבר נעים. אלה אנשים שלא יודעים לרוב לעמוד על הזכויות שלהם. הם תמימים. כשהם כבר מגיעים זה בדרך כלל אחרי שהסוסים ברחו מהאורווה - אחרי שכבר הוטלו צווי עיקול או אחרי שכבר ניתן פסק דין נגדם", אומרת מרגלית.

כך למשל מספרת אחת מעורכות הדין בתוכנית, על האופן שבו סייעו הסטודנטים לעולה חדש שהבנק פתח נגדו בהליכי מימוש בית מגוריו, בהסתמך על ערבות למשכנתא שעליה לכאורה חתם. האיש פנה לקבל סיוע מהסטודנטים, מאחר שאין בידו כל אמצעי לשלם לעורך דין. הסטודנטים ערכו בירור מקיף וגילו כי העולה החדש נפל קורבן לכנופיית נוכלים מרוסיה שניהלה לכאורה מערך החתמות פיקטיוויות של עולים חדשים על בקשות למתן משכנתא וערבויות למשכנתאות.

המאבק המשפטי במקרה זה עוד רחוק מלהסתיים, אך בינתיים הורה ביהמ"ש על צו שאסר על מכירת ביתו של העולה החדש. בלי סיוע הסטודנטים, עשוי היה העולה החדש להיות מושלך לרחוב.

תוכניות נוספות עוסקות בסיוע לאנשים עם מוגבלויות; סיוע משפטי לנשים בענייני משפחה; סדנא במשפט פלילי, שבמסגרתה מסייעים הסטודנטים לעבודתה של הסנגוריה הציבורית; תוכנית סביבתית העוסקת בנושאי איכות הסביבה ותוכנית גישור בקהילה.

האידאולוגיה בבסיס תוכנית הגישור בקהילה היא הגברת ההיכרות עם רעיונות ותיאוריות של משא ומתן מתוך כוונה להביא לפתרון סכסוכים בדרכי שלום ולהפחתת האלימות בחברה. בין היתר מעבירים הסטודנטים הרצאות בבתי ספר לתלמידים ומורים ומספקים להם שירותי גישור בין מורים ותלמידים.

4,000 תיקים בשנה

כדי לפתות את התלמידים להתלהב מהפעילות ההתנדבותית, מדגישה הפקולטה בנוסף לפן התרומה לקהילה, גם את ההתנסות הפרקטית שלה זוכים הסטודנטים בעבודה מעשית. לדברי זילברשץ, היוזמה נוחלת הצלחה גדולה, כאשר מרבית הסטודנטים משתפים פעולה בשמחה עם הפעילות. לדבריה, חלקם הגדול של הסטודנטים שמגיעים לפעילות בגישה שלילית ומלאי טרוניות על ההתנדבות הכפויה, דבקים בהמשך בהתלהבות מהפרויקט.

העבודה של הסטודנטים בתוכניות השונות נעשית בכפוף לעורכי דין שכירים המועסקים מטעם האוניברסיטה ומפקחים על פעילות הסטודנטים. הסטודנטים הממוקמים בלשכות השונות מקבלים את הפונים אליהם, מדווחים על כל פניה לעורך הדין הממונה, ומגבשים יחד אסטרטגיה לטיפול בבעיה, שאותה מיישמים הסטודנטים תחת פיקוח. מדובר בשעות עבודה רבות שמקדישים הסטודנטים לעניין. כך, בשנה שעברה טיפלו כ-80 סטודנטים בכ-4,000 תיקים שנפתחו.